<h1>סמ"ק סימן רנ"ט</h1>
<h2>דף לו.</h2>
שלא לתבוע חוב שעבר עליו שמיטה דכתיב (דברים ט"ז) לא יגוש את רעהו ואת אחיו כי קרא שמיטה לה', ואמרו רבותינו אין שביעית משמטת בזמן הזה רק מדרבנן (מ"ק דף ב' קדושין ל"ה וגיטין דף ל"ו) ואין שביעית משמטת רק בסופה ומשמטת חוב אף על פי שיש בו אחריות (גיטין ל"ז) אבל אם מסר שטרותיו לבית דין (מכות ג') במסירה או כתב פרוזבל אינו משמט וזהו גופו של פרוזבל, (שם ושביעית דף מ"ו) מוסרני לכם פלוני ופלוני הדיינים כל חוב שיש לי אצל פלו' שאתבענו (ב"ו) [כ"ז] שארצה והדיינים חותמים למטה, או עדים, ואין כותבין פרוזבל אלא על הקרקע ואם אין לו קרקע מזכה לו המלו' בתוך שדהו כל שהוא, וכמה כל שהוא קלח של כרוב, ואם אין לו קרקע ולערב יש לו קרקע, או למי שחב ללוה יש לו קרקע כותבין לו פרוזבל, ואין כותבין אלא בבית דין הגדול (גיטין דף ל"ז) שבאותו הדור (ש"ע וי"א דכותבין פרוזבל בכל בית דין, ויש להקל בזמן הזה) ואין יתומים צריכין פרוזבול. ונאמן אדם לומר פרוזבל היה לו ונאבד, ובלי שבועה כלל (ע"ש בסמ"ג דלא שביק התירא ואכל איסורא), והמלוה על המשכון אינו משמט (מכות דף ג') אפילו משכנו משעת הלואתו, ושמטה לפי מנהג ארץ ישראל היתה שנת ל"ח לפרט לפי פירוש רש"י, ולפירוש רבינו תם שנת ל"ט לפרט (וכן כתב ש"ע ולפי זה שנת שנ"ה היתה שמטה).
